| 123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174 |
- פרק22-ג'ויסטיק
-
- =============================================================
- AXON @ LAYLAY :TO
- UCLA.EDU.BITNET @ SHU :FROM
- JOYSTICK, JOYSEX :SUBJECT
- =============================================================
- LAYLY אהובתי,
- מכתבייך מדליקים אותי ומילותייך מפיחות בי חיים. הידעת כמה
- מלאות מחשבותי בכל ישותך וקיומך? מכתבי אהבה הם בנאליים, כך
- אומרים, אך אני כולי שיר בהשראתך, זמר של שמחה.
- בוטן שלי, כמו פיסטוק ארגיש אותך בלשוני, בסיבובים אהפוך בך
- לכאן ולכאן, עד שאקלף אותך לטעום את גרעינך, כבר חיכי מלוח,
- ואני עדיין לא פיצחתי את הקליפה. מה עוד אעשה לפיסטוק שלי?
- אתבונן ואריח בין רווחיו, שיני רוצות לנגוס.
- אהובתי שלי, הבטיחי לי שברגע זה את מורידה את אצבעותיך הענוגות
- מלוח המקשים ומניחה אותן בין מותן לירך. רק לשונך המתוקה תחליק
- בין מקשי החיצים ותקדם את שורות אהבתי על גבי מסך המחשב שלך.
- בואי והתמסרי למעשי אהבתנו הדיגיטלית, הרפי את אברי גופך המתוח
- ושלחי אותם אחד אחר השני באיטיות רבה ומחושמלת, לגעת בשולי
- מעטפת הצלופן תחתיה התכנסת לך.
- הסירי את חולצת המשי הדקה בה התעטפת בבוקר, ותני לשמש הצופה בך
- מגבוה לחמם ולרכך את כתפיך המוצקות. שדייך מתמלאים עכשיו
- והפטמות נוגעות במחשב ברפרוף מגרה. צווארך, גם הוא זקוק למגע,
- חש את קצב סיבובו של הדיסק.
- בואי שחקי קצת בג'ויסטיק, הן לא לחינם זכה לכינויו זה, אלא כדי
- לענג אותך ולהפיח עליצות בתולדות גופך. כלי תשתית, משוש תגלית,
- תפנוקים עד בלי סוף. מגיע לך יקירתי. די התעמקנו בפילוסופיות
- SHU .ובשיחות נפש ראשוניות. הגיעה עת הג'וי
- =============================================================
- End of Message
- =============================================================
-
-
- =============================================================
- UCLA.EDU.BITNET @ SHU :TO
- AXON @ LAYLAY :FROM
- JOYSTICK, JOYSEX :Reply to :SUBJECT
- =============================================================
- SHU, אהבה שלי,
- אני מתבוננת מן הצד ואינני מאמינה ליופי הנהדר שאופף ומלטף ושם
- גם לי דברי שירה בלב. לא עוד חפצים סביבי, חסרי משמעות ומקריני
- ניכור. והכל בזכותך. ג'ויסטיק זה שאני אוחזת בידי, תפילת הודיה,
- ברוך הוא וברוך שמו שהוציא אהבה מן החפץ, וזימה מן הפלסטיק,
- וערגה מנפש ישנונית, ושמחת חיים מבארות הכאב. שיתברך וישתמח
- ליבו כי מגיע לו. אמן ואמן.
- אתה עושה לי אפקטים, ואני רוצה להציף אותך תענוגות, בסיום יום
- עבודה אלקטרוני אנחנו HIGH, אדרנלין של אפסים ואחדים זורם
- בעורקינו, וחמצן של אד הסיליקון.
- צוף ונקטר הרעפת עלי, אילמת נותרתי וחסרת נשימה, מכירה לך תודה,
- מכירה את גופי מחדש. קולי חזר אלי, רק לאחר שדמיינתי את קולך
- שלך המרגיע ומלטף אותי כל כולי. האם ניגזר על אהבתנו לצמוח
- בחושך ובחשאי? זאת הבנתי מכבר, אך מה אתכחש, אני משתוקקת לאות
- וסימן, בת-קול שתסבר את אוזני ותחליק את קמטי דאגותי.
- שאלת, מה תעשה לפיסטוק שלך? השמע את קולך. לפעמים אני מחפשת
- אותך. מחייגת כמו למודיעין, מקבלת מענה, ונינוחה.
- בלילה אני מגלה אריות.
- נמרים השמיעו את קולכם, ואהיה טרף ללשונכם.
- שלך
- LAYLY
- =============================================================
- End of Message
- =============================================================
-
- הטלפון מצלצל. JJ קופאת במקומה, מנסה לנחש אם הצלצול בוקע
- ממכשיר הטלפון שלה או של השכנים. הנה שינתה את כללי המשחק, אינה
- מסתפקת בנמצא, ביקשה מ-SHU להביא בקולו מרגוע לנשמתה החפצה. מה
- מוזרה הציפייה ההיסטרית מול המכשיר הסתמי, אשר מייצג עתה בפניה
- את קצה החומה ממנה כבר הסכימה להיפרד. הטלפון מצלצל. בימים
- הראשונים לאחר העלמו של NN עוד היתה יושבת שעות מול המכשיר
- ממתינה לצלצול הגואל, בודקת מדי פעם אם יש צליל חיוג - שמא
- התקלקל הטלפון וזו הסיבה שהוא איננו קורא לה ומקפיץ אותה ממקומה
- - נזכרת בגיל ההתבגרות, בהמתנה לצלצולי חיזורים של נערים מכיתתה
- או של החבר בצבא. אבל הוא לא צלצל.
- ועכשיו הטלפון מצלצל, היא מתנערת, רצה אל המכשיר כאילו חייה
- תלויים כאן. נשימה עמוקה לפני הרגע הגורלי, והיא מרימה את
- השפופרת. שוב אין היא מצליחה להסתיר את אכזבתה, SHU מתמהמה
- להענות לה, סרבן שכמותו. מעבר לקו קול אשה מבוגרת, פקידת משרד
- הדואר, מספרת בבלבול מין סיפור מוזר על חבילה שהגיעה ללא כתובת
- מדויקת, רק עם מספר טלפון על המדבקה והוראות ברורות כיצד ליצור
- קשר איתה. רגע קט לקח לה ל-JJ כדי להבין שמדובר בה, ולהיזכר
- שאכן ציינה בהזמנה לתערוכה מען לדואר רגיל, תוך תיאום עם חברתה
- העובדת כסטודנטית בפוסט-רסטנט בניו-יורק, שתאגוד ותשלח לה את
- מכתביה לארץ. אין זאת כי אם נצטברו מאמרים וכתבות של רוברט
- וחבריו ועתה הם מחכים לה בבית הדואר השכונתי.
- "נא להגיע מחר כדי לאסוף את החבילה." אומרת הפקידה.
- "למה לא כבר עכשיו? אני באה מיד."
- "לא, היום סוגרים מוקדם ורק מחר בבוקר תוכלי לבוא לקבלה."
- אנחה. "מחר אתייצב בדואר, דבר ראשון בבוקר."
-
- לצאת מן הבית זו תמיד הרפתקה. לך תדע מה יקרה לך במפגש עם
- הציוויליזציה, עם הקצב והכוחות הפועלים על אוסף אנשים המנסים
- להשיג מטרות שונות באמצעים מגוונים. בעצם כולנו נהפכים לאנשי
- מכירות בעלי טכניקות רבות המנסים למכור כל דבר ברווח מירבי
- וביחוד את עצמנו. אך הפעם היה לזה אופי של תעלומה, יותר מתמיד.
- אולי, לא העזה לחלום, רק אולי, הלוואי, השתמש גם SHU בכתובת
- הפוסט-רסטנט. מוקדם בבוקר התחילה להתכונן, מתאפרת ומתלבשת כראוי
- למסע המצפה לה - איסוף החבילה המסתורית מבית הדואר. בקפדנות
- מסדרת את התיק והתעודות, ממש כאילו היתה מתכוננת לנסיעה לחוץ
- לארץ, ואפילו יותר, כי כמה פעמים הגיעה עד למטוס בלי החפצים
- ההכרחיים לטיסה? הבוקר יפה והיא מלאת מרץ, לכן החליטה לצאת
- מוקדם ולשתות קפה של בוקר אצל סוקולובסקי ליד העירייה.
- במרכז העיר שוב לא הרגישה, כמו פעם, זרות בכל דבר שנתקלה בו.
- אנשים החוצים את הכביש בריצה כבר לא נראים לה כבובות מונעות
- בחוטים מגבוה, והמכוניות העומדות מסודרות בצידי הכביש מצטיירות
- כחפצי אומנות אסתטיים ולא דווקא כקופסאות פח מגוחכות. גם שיחת
- חולין שאוזניה קולטות משני הגברים היושבים ליד שולחן שבתוך בית
- הקפה, אינה נשמעת יותר כמלמולים בשפה זרה וחסרת פשר, והיא
- מקשיבה לה.
- מאחורי הוילון בוקע קול צרוד של הנג-אובר: "נאדה, ביש-גדא, אני
- אגיד לכם מה לעשות..." הו כמה היתה שמחה כעת לתאוצה של הסיפור,
- למפנה שיתיר את סימני השאלה ויקצר את הזמן, למשל אם היה בעליו
- של הקול לא אחר מאשר ד"ר קרנל שהיה מפרש את חלומותיה ובא עם
- פתרונים, כתונת פסים, לקרב אליה את SHU, פה על-ידה. אך לא, אלו
- הן רק צפונות ליבה המשתוקק לקיצורי דרך, הוראות מגבוה ופתרונות
- קלים, וכבר מוסט הוילון ונשמע קולו של שותפו לשולחן, "הרבה
- דברים יפים יש בעולם..." הוא שר, זהו ג'אד, מאותת לה בכובעו,
- הופעתו מדויקת כמפנה מתוכנן במחזה קומדיאני, כאילו חיכה מאחורי
- הפרגוד לרגע הנכון.
-
- כאמור, כולם בעיר הזאת הם אנשי מכירות, וג'אד מה הוא רוצה למכור
- לה עכשיו? לא ולא חמודי, די התערבת בגילויו של NN, ועתה יש לה
- את SHU, אהבה חדשה, ציור חדש, חיים חדשים, ואתה לא שייך אליהם.
- שובל חריף של ריח קפה טרי מלווה את המלצרית ו-JJ מתעוררת, רגע,
- כבר הגיע הזמן, ספל הקפה נשאר מלא בחציו והיא קמה לצעוד חסרת
- סבלנות אל הדואר, צעדים שהפכו לריצה קלה ולריצה מהירה ודילוגים.
- חצאיתה מתנפנפת, משב נעים מצנן דרכו אל בין ירכיה הנרגשות, מה
- יגיד פקיד הדואר אם ידע שהיא בלי תחתונים?
- מתנדנדת מרגל לרגל וכוססת את ציפורניה, כל ניחוש לגבי תוכן
- החבילה המחכה לה יורד מהפרק כסתמי מדי ומפנה מקום לניחוש סתמי
- אחר. הדקות זוחלות ופקיד הדואר שהגיע זה עתה וניסה לפתוח את
- השער נראה איטי ומגושם. המפתח לא מתאים למנעול, צריך לחכות
- לפקידה השנייה שתביא מפתח רזרבי מהשכנים. עד שהיא חוזרת כבר
- מתאסף לו תור קטן ועצבני של בוקר. השלישי בתור נראה כבנה של
- החמישית ו-JJ מנסה לתפוש את מבטם ולהבין מדוע אינם עומדים יחד
- בתור, הוא מסתכל למעלה, מחפש תשובות בקו הרקיע והיא מביטה כלפי
- מטה אל הסלים ושקיות הניילון. הזקנה שמחכה בתור, אחרי האמא
- המשוערת, טעתה כנראה וחשבה שזהו התור לקופת חולים. לבסוף, כאשר
- הוזמנו להיכנס, התפזרו הממתינים בין האשנבים, הילד והאם כביכול
- נעמדים באותו אשנב אך עדיין אינם מחליפים ביניהם מילה, הפקיד
- מספר לשכנתו התימנייה בדיחה ששמע אתמול בערב, נדמה שכאילו
- להכעיס הוא מושך את זמן ההכנות לפתיחת האשנב. דווקא עכשיו
- מקשיבים הפקידים לחדשות ודנים ביניהם על הקיפאון במהלך המדיני,
- מתעקשים לפתוח בשיחת בוקר תפלה, למרות שהלקוחות משדרים אותות
- ברורים של חוסר שיתוף פעולה. מה הפלא, מי שולח חבילות לפקידים?
-
- סוף-סוף. החבילה בידיה. תם תהליך הזיהוי והחתימה, והיא חופשיה
- לנפשה, לרוץ ולגלות מה בתוכה. היא מצמידה את החבילה לחזה וצועדת
- בזריזות לעבר היציאה לפני שמישהו עוד יתחרט פה. בדרך נמשך תהליך
- הניחושים לגבי תכולת החבילה והפעם על פי נתוני המשקל, העטיפה
- וסוג המדבקה. שום פרט אינו מסגיר את הסוד הגדול והיא משתוקקת
- להגיע כבר אל בין כתלי הבית, אל הפרטיות.
- הצצה ראשונה על השטיח בכניסה, לאחר שזרקה באי-איכפתיות את
- הבגדים המיוזעים על הכסא שבצד, וקרעה את העטיפה באי-סדר ובחוסר
- סבלנות של ילד הפותח מתנות ביום הולדתו ואינו חס על אמו המבקשת
- לשמור את נייר העטיפה למתנות אחרות. מתחת לניר האריזה החום,
- עליו גם שתי מילים של דרישות שלום מחברתה שהעבירה את החבילה מתא
- אנונימי בפוסט-רסטנט לדואר חו"ל הנוסע לישראל, מתגלה אריזה
- מקורית של חברת קורצווייל בניו-יורק ובתוכה מכשיר אלקטרוני
- שאיננה מכירה, שום דבר אישי, אף לא סימן זיהוי נוסף. ישובה על
- הרצפה, נשענת אל הקיר, היא שולפת את ספר ההוראות ומתחילה לקרוא
- בעיון.
-
- מדובר במכשיר המתחבר למחשב ומתרגם טקסט כתוב למדובר. זהו אחד
- המוצרים החדישים האינטיליגנטים ביותר בשוק, מה שנקרא ה"יהלום
- שבכתר". זמן רב עבר מאז שעסקה במחשבים מדברים למיניהם וברור
- שהתפתחויות רבות קרו בינתיים. לא רק שמבחינה טכנולוגית השתכללו
- יצרני הצ'יפים והגיעו למיזעור ויעילות, עד כדי אפשרות לאחסן
- אוסף עצום של נתונים על כל מילימטר ולשלוף את המידע במהירויות
- בזק, אלא גם חלה התקדמות רבה בחקר הקול ואפשרויות הפקתו
- בסינתזה. ניכר שהושקעה עבודת פיתוח רצינית ב'שכל' של היצור הזה,
- כלומר הוא 'מבין ויודע' הרבה יותר מאותם מחשבים בהם שיחקה לפני
- שנים בניסיונות להפיק 'קול אנוש' מקופסא אפורה.
- אך עדיין אין רמז ל-SHU, רק אריזה מסחרית, וספרות קומרסיאלית.
|
