| 123456789101112131415161718192021222324252627282930313233343536373839404142434445464748495051525354555657585960616263646566676869707172737475767778798081828384858687888990919293949596979899100101102103104105106107108109110111112113114115116117118119120121122123124125126127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150151152153154155156157158159160161162163164165166167168169170171172173174175176177178179180181182183184185186187188189190191192193194195196197198199200201202203204205206207208209210211212213214215216217218219220221222223224225226227228229230231232233234235236237238239240241242243244245246247248249250251252253254255 |
- פרק12-חזרתי אל הכפר
-
- נאג'יב מתהלך יחף כחתול ערמומי, גבו זקוף וראשו מפלח בחלקלקות
- את קו הסילואטה של שדרת הזיתים הנעלמת, כמעט מיטשטשת באוויר
- מהביל של להט צהריים ואווירת מים כבדים. עורפו ישר ואחורי,
- ואינו זקוק ללמוד את שיטת אלכסנדר, כי למרות שרק הנשים בכפר עוד
- נושאות את משאן על הקודקוד, שמרו פה גם הגברים על יציבה שאינה
- מקולקלת עדיין. וחיוכו מתרחב ככל שהוא קרב אלינו. שלושתנו יש
- לנו עיניים כהות ואישונים גדולים וריסים ארוכים, אבל NAT מסתכל
- על נאג'יב בעיניים אחרות משלי, מבט של אהוב המכיר את חברו
- לחיים, יודע כליות ולב ואינטימיות שהוא מביא עמו בתוך גופו
- השברירי, וחיוכו מתרחב ככל שהוא קרב אלינו. אני אוהב את שניהם
- ומבין מה הם מוצאים אחד בשני, וזה הרבה יותר ממה שכל אחד אחר
- בכפר יכול לומר, אפשר לנחש על פי הגבות המורמות בתמיהה בעת
- ליחשושי רכילות בפתחי הבתים לפני השקיעה, בערבים שאינינו שרויים
- בעוצר.
-
- שלישיה מוזרה, שלישיית ה-N-ים, אומרים בנדנוד ראש ומתכוונים
- אלינו, NN, נאג'יב ו-NAT, סביב שולחן השש-בש בבית הקפה הארעי,
- שם מתנהלים דיונים בענייני הפנים והחוץ, שם יפול דבר. חררטו
- חאלאס! שם בוודאי נתקבלה ההחלטה לשלוח את NAT לפגישה 'מקרית'
- עימדי ברחוב תל-אביבי סואן, לאחר ביקורים ספורים ועלומים בכפר,
- ושמה יפלו, בבוא היום, דברים חשובים אחרים. בגובה העיניים, מעל
- שולחנות הקפה, ודרך האובך המסנוור, ניבט נוף ים-תיכוני קלאסי
- וגבעות משובצות, עולם בו הפאנטזיות מתערבבות להן במציאות, חיבוק
- וחנק מחליפים מקומות, ותמיד מסתתר עוד איזה דבר שאיננו יודעים,
- מבעד למסכה. והנוף נקרע בירוקת הג'יפים המתכתיים והשקט נשבר רק
- מזמזום ההליקופטרים וצרימת מכשירי הקשר.
- שלישיה מוזרה, אבל לפחות הם עושים משהו, מילים המלוות את מבטי
- ההערכה ארוכי הטווח של הצעירים, ואת מצמוצי וצקצוקי השפתיים
- הקצרים של הזקנים. והילדים, משליכי האבנים, רק מתלחשים בהמתקת
- סוד, מנחשים רמז, מרמזים ניחוש, ואינם יודעים דבר של ממש. הילת
- מחתרת מכתרת את השלושה. NAT, מאהבו של נאג'יב דומה באיזשהו אופן
- ל-NN ובתחילה לא ממש הבדילו ביניהם, גם התעלמו, או שמא לא
- הבחינו, בהבדלים שבין מבטא אנגלי-בריטי לאנגלית-אמריקאית,
- ובמיוחד כשאלה בוקעים מגרונות מגמגמי ערבית קלוקלת.
-
- NAT הגיע מאנגליה בתחילת אוקטובר 1987, על פי הזמנה, ללמד סמסטר
- ראשון במחלקה לפיזיקה. תארו לכם, היה מתפלא וגם מתפאר, שאני
- הייתי צריך להגיע לכאן כדי ללמד את הסטודנטים שאלגוריתם היא
- מילה הנגזרת משמו של מתמטיקאי ערבי בשם אלחואריזמי ואלגברה
- ואלכוהול וכל המילים האלו שמתחילות ב'אל' מוצאן מן המדע הערבי
- של ימי הביניים. ומכיוון שנסגרו האוניברסיטאות עם תחילת
- האינתיפאדה בדצמבר, נשאר NAT בשטח, בציפייה מתמדת ומתוך תחושת
- ייעוד ושליחות, לגמור ולהשלים את תוכנית הלימודים בבוא הזמן.
- ומכיוון שלא חיכה לו איש לסמסטר השני באף מקום, לאחר מות אביו
- ממחלה ממארת, בדיוק כמו אמא שלו רק שנה אחת קודם, ולאחר הסתבכות
- של מה בכך באוניברסיטה בלונדון, שהתנפחה ככדור שלג, ואיימה
- למחוק כל דבר טוב בעברו האקדמי כדיונה של חול המעבירה את מקום
- מנוחתה עם הרוחות, לכסות ולא-נודע כי היה, משום כל אלו בחר
- להמתין לאפשרות של חידוש הלימודים, ואפילו יהא זה לקראת האביב.
- היו ימים בהם אי אפשר היה להאמין שהדבר יימשך זמן רב. כלומר
- השבתת הלימודים. פשוט לא נתקבלה על דעתו אפשרות כזאת, שיתוק
- מוחלט של כל מערכות החינוך לזמן כה ממושך? עם ההיכרות והידיעה
- שלו את הישראלים, היהודים, עם-הספר הם קוראים לעצמם, ידע בליבו
- שזה לא יתכן. אבל נתבדה. לימים יסתבר שעוד הפתעות רבות נכונו
- לו, וכל תפישת עולמו תשתנה תוך כדי השנים הבאות של לקיחת חלק
- בהתקוממות הכללית. ולמרות ש-NAT שואל את עצמו בכל פעם מחדש, מה
- אני עושה פה בתוך המרקחת הזו, הרי שרק במעורפל הוא יכול להיזכר
- בסיבה הראשונית בגללה הגיע לכאן, ללמד פיזיקה באוניברסיטה.
- לורנס איש ערב, זה הכינוי שדבק בו בקמפוס, כיאה לאנגלי אצילי
- שכמותו, שהוקסם ונמשך והתקרב והתחבר והתערבב בין המקומיים.
- האנגלים כלורנס, כך אומרים, נמשכים אל התרבות הבדואית והערבית,
- נסחפים ללמוד את חוקי המקום המדויקים ואת הקודים הקפדניים, כי
- ממערכת כזו הם באים, של קופסאות ומגירות וכללים ובני-כללים.
- NAT לא אהב את ההקבלה הזאת ללורנס, אך באופן אבסורדי, בסופו של
- דבר, את ימיו סיים במותו כמותו, בארץ מולדתו, בשם בדוי, בריחוק
- מן הכפר שאהב ובאכזבות גדולות ובניכור ובתחושת בוגדנות מבני עמו
- האנגלים. את נאג'יב פגש שם בקמפוס, ומפיו שמע לראשונה את כינויו
- השגור בפיהם של בני המקום, ועבר עמו לכפרו הסמוך זייתוניה.
- לורנס, כך עד היום הוא קורא לו כשרוצה לעצבן אותו.
- נאג'יב ו-NAT משחקים ביניהם את 'משחק משה ואהרון' בחילופי
- תפקידים מזדמנים. הן זוהי אידיליה נכספת של כל בני זוג, אשר
- נתקעים בקיבעון תפקידיהם המסורתיים המתמסדים מתחילת היחסים,
- ואינם מסוגלים להתנדנד בעליותיה ומורדותיה של קרוסלת החיים. יש
- ונאג'יב הוא דוברו של NAT, ערוץ תקשורת אל העולם החיצון, הזר,
- כלומר המקומי. ולעתים שם לו נאג'יב את NAT להיות לו לפה, כמו
- שעשה למשל כאשר שלח אותו אל NN, לאחר ביקוריו הראשונים בכפר, עם
- מסר חד משמעי שעבר גלגולים רבים ולבטים והתחבטויות, והגיע אל
- יעדו בדרך הנבונה ביותר ובעיתוי המבריק בנכונותו. כך שוב מוכיחה
- את עצמה תיאוריית ה'טיימינג הנכון' עוד מתקופת טייק-היי.
-
- NN הגיע מארצות הברית, או כמו שאומרים סביב השולחן עם אנחת
- החמצה, מאמר'יקה, מאמר'יקה. הגיע מתוך חיפוש פתאומי ונואש אחר
- שורשיו ופתרון חידת חייו, כשהוא נמשך בתחילה בעבותות מסתוריים
- לעולמה המתנגד והמתנגן של JJ, עולם של איסורים קדומים, לאווים
- היסטוריים וזרמים חשמליים מסוכנים, כאלה המרתקים אדם אל השקע
- שבקיר אליו העז והכניס את אצבעותיו, בעומדו יחף על הרצפה הקרה
- והרטובה. כך, כשחבריו היאפים נודדים למחוזות טיבט והודו כדי
- למצוא את עצמם באשראמים זרים, הגיע NN אל המזרח התיכון. ואני,
- כך נהג להסביר את עצמו לעצמו, ולקרוא מתוך הזדהות בשיריו של
- נעים עריידי ממע'אר הגלילית, הרי יש לי מקום לתור בו, "חזרתי אל
- הכפר, חזרתי אל ההר בו הנוף הוא הטבע ואין מקום לתמונה. חזרתי
- אל ביתי העשוי אבנים אותן חצבו אבותי מסלעים, חזרתי אל עצמי -
- וזו היתה הכוונה."
- חיפוש פתאומי? הפתאומי זה דבר שניתן להתווכח עליו. אי אפשר
- NN להדחיק ולהניח הצידה את מספר היציאות שקדמו לכך, כשהתגייס
- לאירועים חד פעמיים שנראו בתחילה כביקורים תמימים, והתפתחו
- לייעוץ מסווה, ולקשר מתעבה, בכבישים חוצי שומרון ומחברי קצוות
- תל-אביבים פרומים, קשר קטן בקצה הגדה. ובכל זאת, החיפוש בכפר
- מולדתו של אביו היה פתאומי. משום שהמפגשים החד פעמיים ההם נקברו
- בתחילה כדבר מוקצה בתוך ארונות הרמטיים, עד כדי כך מרוחק היה אז
- NN מעצמו, מכל מניעיו שנטוו בו עוד מבית אבא - כסף והצלחה,
- שתלטנות במערכות הפעלה ואהבה, ובסוף גם זה לא.
- חיפוש שהוחלט עליו סופית ביום ששמע חדשות נייט-ליין, בטלוויזיה
- בכבלים בביתם המאומץ בישראל. JJ היתה משתעשעת כהרגלם במשחקי
- מילים, חדשות CNN, זה לכבודך, SEE NN, ופניו של הקריין
- מיטשטשים לנגד התמונות המחרידות שמאחוריו:
- "It's been two weeks now that heavy riots are taking place
- in Gaza and West Bank. 20 young Palestinians were killed
- since it started. Israel claims they havn't witnessed such
- riots since 1967..."
-
- בדחף אימפולסיבי הגיע מיד אל הכפר, ואת החורף, עונת כיבוש
- הזיתים, העביר בהתבוננות והשתאות סביבו, שתחילתה בהתלהבות יתר,
- כמוצא אוצר גדול, והמשכה בקשיים רבים של הסתגלות לאופן החשיבה
- ולצורת החיים שבכפר, כשוקע בבוץ טובעני ובלתי מוכר, וחוזר
- וקורא, "הו חלומי הכבד הזה, חזרתי אל הכפר כבורח מפני התרבות,
- ובאתי אל הכפר כמי שבא מגלות לגלות."
-
- פה בזייתוניה, ידע NN, היה אביו נמצא היום, עם יתר בני החמולה
- המסועפת, נשוי אולי לנאדיה, אלמלא לקח בחופזה את מיטלטליו ב-
- 1948 והיגר לארצות הברית, כיתר חבורת האליטה, אלה שתמיד 'יודעים
- להסתדר', והתחתן עם אמא, אהבה גדולה וגרין-קרד בצידה, תחת לברוח
- לגדה המערבית של הירדן, כמו קרוביו העקורים, תוך רטינת שפתיים
- מושפלות שילכו כל היהודים לעזאזל ותיכנס בהם הרוח ותישאם אל
- מעבר לים. מתהלך NN בכפר בצעדים קצביים שסיגל לעצמו אולי מן
- הכושים של מערב ארה"ב, מרדנות מהולה באדישות קרירה, וזימור
- חרישי, המהום בלתי פוסק, מימי JJ ובאהיה, הא, ואספקה נדיבה
- של 'סיפורי אמריקה' לכל המעוניינים והסקרנים שהמילה המופלאה
- 'אמריקה' עוד עושה להם משהו.
-
- NN התקשה להסתגל ולקבל את הסלסולים והדיבורים סביב-סביב של בני
- NAT-את קשיי ההסתגלות. "הכל הפוך," אמר ל NAT הכפר, וחילק עם
- במצוקתו, "לעולם איני יכול לקבל תשובה ישירה, מלבד פתגמים
- וסלסולים. אף פעם לא נוגעים בנקודה העיקרית, וזה משגע אותי."
- "יש שושנים מצמיחים קוצים, ויש קוצים מצמיחים שושנים," ענה לו
- NAT כבני המקום, והסביר: "אני כבר התחלתי להבין מה קורה פה.
- האנשים האלו מתייחסים אל העולם בתפישה קונספירטיבית. הנגלה אינו
- חושף את מה שמתחתיו. בעיניהם, מה שנראה מבחוץ אינו אלא המסכה
- המסתירה את העולם האמיתי. חשדנות וחוסר אמון, אלו המניעים אותם
- ללכת סביב-סביב."
- "למה צריך לחפש את ה'ווסטה', את התיווך, בכל צעד שעושים?" המשיך
- NN, ויכולת לראות את גלגלי מחשבתו האמריקאים מסתבכים זה בזה.
- "ככה זה פה, אין אמון בסיסי בין אדם לחברו, אין אמון בסיסי בין
- אדם למוסדות. כל תקנה, כל חוק נגלה, מעורר חשד, ואת הצורך לעקוף
- אותו. אז הולכים סביב-סביב, ומחפשים את מה שמתחת."
- "הכל הפוך," חזר NN עוד הרבה פעמים בבלבולו.
- החורף ההוא של תחילת האינתיפאדה, עבר בבלבול כזה ומילא את כל
- מאודם של אנשי זיתונייה הכפרית, לא השאיר הרבה מקום להתבוננות
- ותהייה על קנקנם של השניים הזרים. וכשהגיע האביב כבר היו שני
- אלה חלק מהנוף המקומי, ועם נאג'יב, טריאומוויראט זר צלעות,
- שלישיית ה-N-ים.
-
- נאג'יב הוא איש החומר הכתוב. תמיד בידיו איזה דבר שבא מן הדפוס,
- לפעמים ספר חדש, לעיתים כרוזים שזה עתה נפלטו מן התנור החם.
- ואנחנו, NAT ואני, אנשי הקלידים והמקשים, תוצר החברה המערבית,
- נשבינו בקסם הפיוט המזרחי מחד, ומאידך - בלהט ההתקוממות הצועקת
- את תולדות חייה בהתהוותם, מתוך החומר הכתוב והמבעבע של הכרוזים.
- לא עבר עוד זמן רב וידענו שאנחנו בפנים.
- נאג'יב, ה-N הצעיר מבין שלושתנו, חי את רוב חייו תחת הכיבוש
- הישראלי. מזיכרונותיו הראשונים - איך עלתה משפחתו על המשאית
- וברחה אל קרוביהם שבכפר, מפאת קירבתם אל הקו הירוק והחששות מפני
- הטבח בידי היהודים. אחיו הקטנים, כך הוא מיצר, כבר נולדו אל תוך
- הכיבוש ואין להם דרך לדעת שכל זה איננו טבעי, איננו כח עליון,
- עוד אחד מפגעי הטבע הבלתי נמנעים, כמו שריפה הקוטלת מדרונות
- ירוקים או גל גדול השוטף איי דייגים. אך נאג'יב לעולם לא יגלה
- את ליבו בהאשימו את הוריו שגזרו עליו את גורל הפליט, וגם איננו
- מנחש עד כמה NN, מושא קנאתו הסמויה שזכה לגורל אחר מידי הוריו,
- מקנא בו באופן אבסורדי על שלא נתלש ממקום שורשיו אלא נשאר קשור
- למולדתו כפוית הטובה. בזמן שאני הייתי מתמכר בהערצה טלוויזיונית
- אל סופרמן ורמבו, היה הוא מקשיב לאגדות הפדאיון המסתתרים בהרים
- ונלחמים בגבורה בחיילים היהודים.
- כבר יותר משנה היינו פה כשבא נאג'יב עם עותק ראשון, לך תדע מאין
- השיג אותו, של ספר עברי המכיל את כל התרגומים של הכרוזים וניתוח
- של משמעותם כמנהיגות כתובה של האינתיפאדה. "אבנים זה לא הכל..."
- הודיע בחגיגיות, "אך גם הכרוזים הם לא מה שאתם חושבים. היהודים
- שותלים לנו כרוזים משלהם, בדרכיהם האפלות, כדי להניע אותנו על
- פי רצונם, עובדה..." והוכיח בתרגום הלוך וחזור את דבריו. "אם
- היהודים היו רוצים, היו משתילים גם שכל לחמור!"
-
- נאג'יב, הוא יודע טוב עברית, השד הזה. עשה את המוטל עליו ולמד
- את השפה העברית על בוריה, גם משום שפייטן הוא ואוהב שירה ושפה
- ומלים. גם משום שידע במשך כל השנים ה"שקטות" שדווקא עם קום
- המהפכה - שגם על בואה ידע בבטנו מאז ילדותו - עם ההתקוממות
- שתבוא, כך יגדל הצורך בהבנת האויב, יותר מאשר כשהוא מוצהר כחבר.
- כביכול. הוא תירגם לנו את הטקסט העברי. הערבית הן כבר חזרה אלי
- מנבכי הגנטיקה, בעזרתה האדיבה של נאדיה, אבל העברית, נשמעה תמיד
- כבליל תנ"כי של שיבושים לא מוכרים מאז ימי תל-אביב עם JJ ועד
- עתה למשמע הטקסט. ואני הייתי מוסיף משלי, ומקריא קטעים מספרו של
- בגין, המרד, אותו קיבלתי כמתנת גיס חמישי מאביה של JJ, בפגישתנו
- היחידה והאבסורדית ליד מיטתו של בן-דודה הפצוע.
- נאג'יב הכיר טוב את הטקסטים הללו וקיבל כמובן מאליו את עובדת
- היותם מתאימים לנו במלוא מובן המאבק. היה מעביר לנו בנג ממולא
- בחשיש, וגרונו נצרד כשהוא מקריא לנו את קציר יומו. לא עזרו
- מחאותיו של NAT נגד עישון החשיש, עליהן נאג'יב היה עונה, "יותר
- טוב שתעשן כמו אבות אבותי עם הנרגילה שלהם, ואולי אז תוכל דווקא
- לעשות משהו נגד ההירואין שמחלחל אל דמם של הצעירים המטומטמים
- פה," ולא עזרו הפחדות של משליטי הסדר לעת מצוא הנלחמים בסמים
- ובזנות בזרוע אלימה, ואף לא הקנטות נוסח NAT שאומר "זה סתם עוד
- מנהג של שנות השישים ומזמן הוא PASSE", על כך חשב נאג'יב שזוהי
- אמירה בפירוש מטופשת, "הרי אתה בורח ממלאך המוות - ותגיע אל
- השטן, ותראה מה יוצא לך באנגליה, פנקיסטים בריטים מיוסרים עם
- סיכת ביטחון בלחי," ואני קיבלתי את העישון גם כאן כדבר מובן
- מאליו בחיינו הרדופים, ואף נכחתי במעלותיו וגווניו בעולמנו הזה.
- אללה הוא גדול, ומה שלא עולה בידו של הטבע לעשות, להצמיח לנו
- כנפי מלאכים המתעלים מעל למציאות, עושה לנו דבר טבעי אחר, נחמה
- קטנה ומתוקה לעיתות מצוקה, וכשמתחשק לי לצאת קצת מעצמי, לאיזה
- טיול קצר שמחוצה לי, ולהסתכל מרחוק - בקרוב, אז אני שואף לי
- איזה שאכטה רצינית של נאפס אל הריאות, ומפליג.
- נאג'יב הוא איש החומר הכתוב. אהלי אל כיתב. ואנחנו, אנשי החומר
- המוקלד, אמצעי מגנטי וכבלים. איך אמרה לי JJ בערב הראשון
- שהיכרנו, גם אתה פריק של מחשבים, אלא שעוד לא יצאת מהארון... אז
- יצאתי ועוד איך, מותק, אף הלכתי עם זה עד הסוף, אלא שאינני בטוח
- שלא נכנסתי בינתיים לארון אחר, ארון מתים שכזה, ובו אני מפריק
- מחשבים... לי אין את דימון, ולא את ד"ר קרנל להעזר בו, וכאשר
- קצה נפשי מ'הכל הפוך' אני נצמד אל המחשב האישי שלי, ומחכה
- בסבלנות ליום בו אוכל לתרום מכישורי. בינתיים מצאתי את עצמי
- משקיע זמן ומחשבה בסוגית העלמת קבצים והשמדת דיסקים במקרה
- שניתפש בשלב מסוים. מה מוזר, עד כה הרגלתי את עצמי בטייק-היי
- ובמקומות אחרים, לעסוק בשיטות של שמירה והגנה על נתונים, ובטח
- לא בהשמדתם.
-
- גם החמאס שלח כרוזים, וגם אחרים. ואלו לא היו לרוחנו, אך על כך
- אוכל לספר רק פעם אחרת, לא משום סודיות או אתיקה מכל סוג שהוא,
- אלא כאשר ארגע, ובמקרה הזה לא עוזרת שאכטה ולא שיטות אחרות
- שהאמריקאים כבר היו ממציאים לגבור על כעסים, כמו יוגה או איזה
- מדיטאציה. כשאני נחשף אל הפנאטיות, אני שואל את עצמי מה אני
- עושה פה בכלל. לא אוכל לסבול את הקיצוניות המבחילה, וכיצד אלמד
- שלא לקצוף על אחינו המוסלמים הדתיים בהנפתם את דגל הג'האד, כמו
- שנאג'יב אומר, "מי שממלא את הכד ומי ששובר אותו, נחשבים בעיניהם
- לאותו הדבר." ולמרות שכולנו נאבקים בעד אותה מטרה, מדינה
- פלסטינית, הרי אלה החמאסניקים הולכים עד גבולות האבסורד ומבקשים
- לכונן מדינה ברוח האיסלם שתשתרע מהים עד הנהר, ומטיפים לאלימות
- בעוד שאנחנו נוקטים בכיוון של ניתוק מגע ואי-ציות ובאופן כללי
- פעילות סולידרית. לא קל להשלים עם צורת מחאה בה יוצאים ילדים
- ונשים לרחובות, ואפילו היא מוצדקת, ואפילו היא בדמנו, זורקים
- אבנים וחוטפים מכות, בעבורנו.
-
- בכל אופן, בשלב מסוים התגברה ההרגשה שבנוסף לתכנים אחרים
- החשובים לנו, עלינו למצוא ערוצים שיתעלו הן על ה'השתלות
- הישראליות' והן על אחינו הקיצוניים, עלינו לדאוג גם לטכניקות
- מקוריות וחדשניות ובעלות מימד של בשורה. האם למדנו את זה משיטת
- הבחירות בארה"ב? מהיכרות מעמיקה עם תחרות בין מפלגתית וגישות
- שונות אל לב האזרח הפשוט? גם אם לא, אך וודאי שכן, די היה לנו
- לפקוח עיניים וללמוד משכנינו, עסקני הציבור היהודים, כיצד לנצל
- את כל המשאבים האפשריים בכדי לעשות מניפולאציות על הציבור ולעצב
- את מחשבתו ואורחות חייו. NAT אסטרונום בהכשרתו, חוקר עולמות
- וכוכבים, איש מלא פליאה על כל התרחשות של חיים ותובנה, מדען
- בנפשו, חטטן בנשמתו, ומעבד אותות ברמ"ח אבריו. גם בסוג הסקרנות
- הזאת אנחנו דומים, שנינו HACKERS, אבל נוברים ברשתות מסוגים
- אחרים, ומתעמתים עם כוחות משתנים מנקודת מוצא שונה בתכלית.
- לבסוף עלינו על גל אחד, צחקנו, 'גלים' שפה פרטית כבר יש לנו.
- והגל הזה שעלינו עליו הוא לא פחות ולא יותר מאשר גל השידור של
- הטלוויזיה הישראלית.
|
